"תשמעי אני נפעם" כך פתח אלון פתח את שיחת הטלפון שלנו אתמול. "לא האמנתי שככה זה יראה, הטפטים האלו פשוט שידרגו את כל המשרד, אין לי מילים לתאר לך כמה אני מרוצה מהתוצאה". וואו – הסמקתי לי בשקט. "תודה" עניתי לו. בתוכי ידעתי כל הזמן לאן אני מכוונת ואיך אני יודעת שיראה . ***** ****** ****** אלון ונעמה פנו אלי לפני מספר חודשים שאעצב להם את המשרדים ששכרו, זוג נשוי , היא רואת חשבון ולו יש עסק לשירותי ניקיון. זו הפעם הראשונה שהם יוצאים מה"כוך" הביתי בו עבדו למשרד. הם התקשרו לאחר שכבר ביקרו בחנות לריהוט משרדי והתבלבלו. "קחי את זה מכאן" הם ביקשו, אנחנו רוצים משרד סולידי, ריהוט בהיר שמשדר יוקרה, אך פשוט ונח, האווירה צריכה להיות ביתית ונעימה וגם עם הרבה אחסון. ואני לקחתי את זה משם, עוד באותו היום קבעתי פגישה עם חנות הרהיטים, התאמתי את הצבעוניות והחומרים, בדקתי את איכות הרהיטים, התמקחתי על המחירים וסגרתי עסקה שענתה על כל הנתונים שנקבעו. חזרתי למשרד למדידות של חלונות וארונות לאחסון הקלסרים של נעמה, נפגשנו בשטח עם אנשי מכירות וסגרנו את כל העסקאות.
תוך שבוע מיום הפנייה שלהם, כל המשרד היה "תפור" ונותר לחכות לכל הריהוט שיגיע.
בינתיים רכשנו תמונות ואקססוריז לקישוט המשרד, ממש כמו בבית, צנצנות לעוגיות, תמונות לאווירה ועציצים, כמה שחשוב להכניס צמחייה חיה לתוך המשרד, איך זה נותן תחושה טובה.
הובלתי אותם יד ביד, בנינו אמון הדדי והקשבתי להם, לכל בקשה ולכל קושי שצץ. אתמול אלון היה בפגישות ונעמה נקראה הביתה כי הילדה לא הרגישה טוב. נשארתי עם מתקיני הטפט עד שסיימו, נעלתי אחרי ושמתי אזעקה. כי ככה זה כשמרגישים כבר משפחה.